קיימת חשיבות רבה ביותר לחסן את החתול בכדי למנוע הדבקה במחלות שחלקן קטלניות.
מתן החיסון מעורר תגובה של יצירת נוגדנים בגוף ובעת חשיפה לגורם המחלה הגוף מוכן להלחם במחולל המחלה.
מדובר במחלות נפוצות המועברות בקלות על ידי מגע עם הפרשות גוף (רוק, נזלת, ליקוק או הרחת צרכים), נשיכות, שתייה ואכילה מכלי מים ואוכל משותפים.

1. חתלתלת:
מחלה נגיפית עם אחוזי תמותה גבוהים מאד. סימנים קליניים כוללים שלשולים, הקאות, כאבים בכל הגוף, דיכאון, חום, התייבשות משנית ועוד.
הפגיעה הקשה ביותר הינה בגורים צעירים.

2. קליצ'י:
נגיף הגורם לדלקות דרכי נשימה עליונות . מתבטא בנזלת, הפרשות מהעיניים, כיבים בפה ועל הלשון.

3. רינוטרכאיטיס:
נגיף הגורם למחלת חום המלווה בנזלות, עיטושים, דלקות עיניים ולעתים כיבים על הלשון.

4. קלמידיה (רק בחיסון המרובע):
מחלה חיידקית שעלולה לעבור לאדם. גורמת לדלקת עיניים ודרכי נשימה קשה.

מועד החיסון:
חיסון ניתן תמיד רק לאחר שהווטרינר בדק ומצא שהחתול בריא ובר חיסון.
חיסון ראשון יינתן לגור בגיל 6-8 שבועות ולאחריו מנה נוספת בהפרש של חודש ימים.
בהמשך-חיסון אחת לשנה.

תופעות לוואי:

תתכן יממה בה החתול יפגין סימני מחלה מוחלשים כגון: חום, עייפות וחוסר תיאבון.

הסימנים יפוגו לבד ואינם דורשים טיפול.

מומלץ מאד לחסן חתולים היוצאים מהבית וחשופים לסכנת נשיכה (המחלה מועברת על ידי כל בעל דם חם). אין חובת חיסון כלבת לחתולים בארץ (בניגוד לכלבים) והדבר נתון לשיקול דעתם של הבעלים.

- בכדור, סירופ, זריקה או אמפולה על העורף
תלוע יינתן לגור מגיל 4 שבועות ובמועדי החיסון של סידרת הגורים.
סימנים המעידים על נגיעות בתולעים כוללים בטן נפוחה, שלשולים, מציאת תולעים או ביציהן בצואה, נגיעות בפרעושים (פרעושים הינם פונדקאים של תולעים ובליעת פרעוש בעת ניקוי עצמי של החתול מדביקה אותו בתולעי מעיים).

הטיפול נעשה תוך שימוש בבאמפולות או בכדורים המיועדים לכך. לפני השימוש חשוב ביותר לוודא שאכן מדובר בחומר שמיועד לשימוש על חתולים וזאת עקב סכנת הרעלה מחומרים מסוימים שמיועדים לכלבים בלבד.

את האמפולות מטפטפים על העורף אחת לחודש. (במקום בו אין החתול מסוגל ללקק את עצמו)

נגיעות בפרעושים גורמת לגרד, אלרגיות, נשירת שיער, העברת טפילי דם פנימיים לחתול ועוד.

בעיית פרעושים בחתולים למאמר המלא...